<h1>הגהות שערי דורא סימן י"א</h1>
<h2>דף סז:</h2>
א)ניד' לא תטבול אלא בלילה בין טובלת בזמנה ובין שטובל' שלא בזמנה בשמיני או בט' שלה משום סרך בתה לפי שצריכה שבעה ימים שלמים לילה ויום כדילפינן מותהיה [ויקרא ט"ו] ואפי' תמתין יותר עד יום שמיני או עד יום תשיעי ב)לא תטבול אלא בלילה משום סרך בתה שסבורה שאמה טבלה ביום ז' ותעשה גם היא כך אך אם יש סכנה לילך באותו מקום בלילה ג)תמתין עד יום שמיני ותטבול ביום ואע"פ דהאידנא כל הנשים ספק זבות הן וזבה טובלת ביום דאם ראתה טיפת דם כחרדל סופרת שבעה נקיים מכל מקום יש לה לטבול בלילה שמינית אחר ז' נקיים ולא ביום ז' שמא יבא עליה אחר הטבילה ביום ותראה קודם שתחשך ותסתור הכל ונמצא בועל זבה למפרע ור' שמואל היה מצריך ללכת לטבול אחר חשיכה ור' יעקב אחיו לא היה מצריך רק שיהיה חשיכה כשתשוב מן הטבילה ד)אבל במקום שיש יראה ללכת בלילה משום שומרי העיר או פריצי העיר או שבית הטבילה רחוק אז מותר לטבול ביום ח' כדפירשנו ורבינו משולם התיר במקום שיש לירא ללכת בלילה לחוף את ראשה בערב שבת שהוא שביעי שלה ולטבול למחר בשבת שהוא שמיני שלה ורבינו יעקב אסר כי אמר דתרי קולי בבת אחת לא אשכחן דעבדינן חדא לטבול ביום דאיכא למיחש לסרך בתה וקולא אחריתי דהרחקת חפיפה מטבילה לחוף בערב שבת ולטבול למחר בשבת. [שערי דורא הלכ' נדה סימן י"א]. א)0פרשב"ם שבעת ימים תהיה בנדתה כל ז' הילכך אינה טובלת עד ליל ח' לתחילת נדתה, כגון ראתה באחד בשבת טובלת בליל מ"ש ובנידה דאורייתא איירי שלא ספרה שבעה נקיים ההג"ה. ב)0או עד יום תשיעי לא תטבול כו'. ומיהו אם טבלה בדיעבד טהורה אך לא תשמש עד הלילה כך מצאתי לראבי"ה, ולמהר"ם לא נראה להתיר אפילו בדיעבד, וכן העיד בשם הר"י שהצריך לאשה לטבול פעם שנייה, וכן הסמ"ג. ג)0תמתין עד יום ח' כו' וטובלת בליל ח' או ביום ח' אם היה דוחק כמו שאמרנו, וכן כתב בספר המצות שחוששים משום סרך בתה אפילו בדורות האחרונים שנוהגים חומרא דרבי זירא, דגרסינן התם בפרק בתרא דנידה אתקין רבא במחוזא משום אבולאי, הרי שלא התירו אלא משום דוחק ובימי רבא כבר היו נוהגין חומרא דר' זירא, כדאיתא התם אמר ליה רב פפא לרבא מכדי האידנא כולהו ספק זבות הן שוינהו ולטבלינהו ביומא דז', וכן כתבו התוספות. אבל ראבי"ה כתב שאין שייך לחוש בדורות האחרונים משום סרך בתה אחרי שנוהגים חומרא דר' זירא כו', וכ"כ רבינו שמחה והא דאתקין רבא למטביל ביממא דתמניא משום אבולאי דווקא בשעת הדחק יש לפרש דזה היה בנערותו דעדיין לא נתפשטה חומרא דר' זירא בכל מקום, אבל האידנא משפשטה מותר לטבול ביום ח' בלא דוחק. הג"ה מיימוני פי"א. ומקום שיש שם מקוה לא תטבול אלא בלילה אפילו הרבה ימים אחר שבעה נקיים משום לא פלוג כך קבלתי ממהר"ם. ד)0אבל במקום שיש לירא כו' כדאמרינן בפרק בתרא דנידה אתקין רב אידי בנרש למטבל ביממא דתמניא משום אונסא דאריות, ורב אחא בפפוניא משום אונס' דגנבי, ורב יודא בפומבדיתא משום צינה פירש רשב"ם שהמים קרים בלילה, אתקין רבא במחוזא משום אבולאי, אמר ליה רב פפא לרבא מכדי האידנא כולן ספק זבות הן שוינהו וליטבלו ביממא דשבעה, אלא משום דר' שמעון דאומר ואחר תטהר, ואחר מעשה תטהר, אבל אחז"ל אסור לעשות כן שלא לבא לידי ספק, פרשב"ם שמא יבא עליה אחר טבילה ותראה אחר תשמיש בו ביום קודם שתחשך ואז תסתור הכל ונמצא שבועל זבה למפרע, והכי איתא בפנים עכ"ל הג"ה.
